DCD – Developmental Coordination Disorder

זהו קושי מולד משמעותי בקורדינציה מוטורית המשפיע על התפקוד היום יומי. קושי זה אינו על רקע פגיעה נוירולוגית קשה או קושי קוגנטיבי משמעותי. מדובר ב"ילד המסורבל" ואין תסמינים אחידים לכל הילדים הסובלים מכך.

מעריכים שכ-6% מהילדים בגילאי 5-11 סובלים מDCD. כמות הבנים גבוהה פי 2 מהבנות.

אצל חלק מהילדים הלוקים ב-DCD ניתן למצוא היסטוריה של קשיים מוטוריים כבר בשלבי התפתחות תינוקות. הרבה פעמים יבצעו את אבני הדרך המוטוריים (היפוך, זחילה, עמידה, הליכה וכו') מאוחר יותר ובאיכות פחותה. בהמשך תושפע השתתפותם בחוגי ספורט ובמשחק ספורטיבי בהפסקות, משחק חברתי יכול להיות מושפע גם כן ויכולות ביצועיות בבית הספר ובגן – כגון ציור, גזירה, כתיבה והתארגנות. רבים מהילדים יסבלו מטונוס נמוך, קושי בתאום בין חלקי הגוף, קושי בשמירה על שיווי משקל, קשיים בתחושה ובתנועה, קושי בביסוס יד דומיננטית, קשיים בתפיסה חזותית ובמערכת התחושה העמוקה. מובן שלקשיים אלה יש השפעה על ההתפתחות הרגשית של הילד ועל דימויו העצמי.

חלק מהילדים אשר עברו אבחון קשב וריכוז ואובחנו כילדים עם בעיית קשב, סובלים אף הם מDCD.

קשייהם של ילדים הסובלים מDCD אינם חולפים עם השנים ומלווים אותם גם בנעורים ובבגרות. יחד עם זאת ניתן לשפר משמעותית את תפקודם של ילדים אלה בעזרת טיפול בריפוי בעיסוק.

המרפאה בעיסוק ב"מרכז קשת" תוכל למקד ולהגדיר יחד עם הילד ומשפחתו את הקשיים, לקבוע עם המשפחה סדרי עדיפויות ולבנות תכנית מדורגת לשיפור התפקוד המבוקש. כמו כן תינתן הדרכה לשינויים סביבתיים ושימוש בעזרים מתאימים (עיפרון מסוג אחר, מחברת אחרת וכולי) בבית ובמסגרת החינוכית. הילד ישפר בתוך הטיפולים את יכולותיו בתוך מקום טיפולי אמפטי, מקבל ומחזק, דבר אשר חשוב לו מאוד לבניית דימוי עצמי חיובי. לאחר שהילד מרגיש בטוח בעצמו לבצע משימה במקום מוגן וללא תחרות, בד"כ, יוכל להעביר זאת אחר כך למסגרות היום יומיות שלו (בית ומסגרת חינוכית).